GPS להורים- היוועצות ממוקדת בנושא ועדות זכאות ותוכניות לימודים

אם לילד העולה לכתה ד' בבי"ס חדש, פרשה לפנינו היסטוריה עגומה של בנה, אשר מרוב תסכול בילה את רוב זמנו מחוץ לכתה במהלך שנת הלימודים הקודמת.

לאחר הרהור פלטה אנחה ואמרה "הוא כל כך קטן וכל כך מורכב וחרד. מדוע הוא כל כך חרד??!!!"

כשעברנו על המסמכים השונים, עלתה תמונה של ילד שאובחן עוד בגן כבעל קשיי קשב ורכוז (ADHD ). בכדי לתת מענה לבעיה, ההורים המסורים אפשרו לילד לאורך השנים טיפול פסיכולוגי אצל שני מטפלים שונים, ובנוסף לכך, תראפיה ברכיבה, תראפיה בתנועה, תראפיה באומנות, אבחון פסיכיאטרי לטובת התאמת תרופות. בשנה האחרונה התווסף גם אבחון פסיכו דידקטי לטובת התאמות במבחנים, שכלל 23 תתי מבחנים אשר הועברו על ידי מומחים שונים. (ע"פ הסיכום).

מה לא בסדר איתי??

מייד בלט לאם עומס הדמויות שבנה חווה כמאיימים ומשדרים "דבר מה לא בסדר אצלך" כי אחרת למה בוחנים ומטפלים בו כל כך? וברור שבחלק מהמבחנים הצליח פחות ממה שרצה.... איך לא יהיה חרד והרי רק עשה את המבחנים ואף אחד לא שיתף אותו והסביר לו את משמעות תוצאות המבחנים ואת העובדה שהוא הצליח בחלקם מעל הממוצע.

שיתוף וטיפוח הערך העצמי!

בהמשך השיחה הודרכה האם כיצד לשתף את בנה בכתובים, ולהראות לו את כל הציונים המוכיחים שהוא "בסדר" (תקין בהגדרת האבחון), תוך הדגשה מיוחדת על תתי מבחנים בהם השיג ציון מעל לנורמה. מאחר וכל כישורי השפה תקינים על פי האבחונים (למרות חוסר הביטוי בציוני ביה"ס הקודם) ניתן לגייס זאת לתהליך חיזוק בטחונו העצמי של הילד ,תוך יצירת תנאים לביטוים בעת הקליטה בביה"ס החדש. האם צוידה ברעיונות אופרטיביים, שמטרתם לטפח ולהעצים את הערך העצמי של בנה ואשר אותם תוכל להעלות בעת שיחת ההכרות עם צוות ביה"ס החדש של בנה.

נערה בליווי שני הוריה הגיעו לפגישה כשהם תוהים איך להבטיח שביה"ס יכוון אותה להצלחה בהמשך הדרך, כשבמהלך השנים ההורים לא ראו תוכנית עבודה מסודרת עבורה.

בשיחה פתוחה עם הנערה, היא ספרה בחיוך על התנהלותה בביה"ס ובקהילה, תוך שהיא מביעה רצון ללמוד מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית. עם זאת, לא הסתירה שבבית מכינה שעורים רק עם אמא, כי אחרת "לא בא לה".

מנתוני האבחונים ודברי ההורים עלתה תמונה של נערה הלומדת בכיתת חינוך מיוחד בבי"ס רגיל מאז כתה ב', כשלדברי האם תוכנית של ממש ראתה רק בכיתות ה' ו' "כשהיתה מחנכת מקצועית ורצינית". בחטיבת הביניים אמנם לומדת בכיתה קטנה אבל אין תוכנית, וכשהאם מבקשת לדבר על כך, הצוות "מטאטא" אותה בדברי סרק. היא בטאה עייפות ויאוש מיכולתה להזיז את ה"מערכת".

במהלך המפגש לאור מיפוי הנתונים התחדדה המטרה המרכזית שההורים רוצים שתהווה ציר מרכזי מנחה בערכית תוכנית תוכנית הלימודים האישית (תל"א) לביתם.

המטרה המרכזית כפי שהתגבשה במהלך המפגש לאור הנתונים והשיחה היא :

להביא את הנערה לעצמאות על ידי טיפוח הערך העצמי שלה באמצעות זימון חוויות של הצלחה בלימודים.

לאור כל זאת ההורים והנערה יצאו עם כיוונים ברורים לפעולה :

1. ההורים יפנו מכתב למחנכת הכיתה עם העתק למנהל ביה"ס ובו בקשה מפורשת לבנית תכנית חינוכית לימודים אישית (תל"א) המחויבת להכתב על פי חוק חינוך מיוחד בכל כיתה מיוחדת עד סוף אוקטובר. התוכנית מחייבת שיתוף ההורים בעת בנייתו, ומהווה בסיס למעקב אחר השגת המטרות שנקבעו בו, הן על ידי הצוות והן על ידי ההורים.

2. האב יהיה דמות המרכזית בקשר עם צוות ביה"ס, וזאת על מנת להעביר מסר משפחתי מאוחד למערכת ועל ידי כך להעצים את האם בשיח עם אנשי המקצוע.

3. הנערה לקחה על עצמה להשתדל להכין שיעורים בעזרת מדריכת הנוער העומדת לרשות קבוצתה בקהילה, וזאת על מנת להדגיש את בגרותה, ובפועל לטפח את עצמאותה ולהשחרר מתלות מוחלטת באם בנושא זה.

4. במקביל להתארגנות בביה"ס הנוכחי, ההורים יבחנו בתי"ס מקצועיים בסביבתם על מנת לבחון אפשרויות נוספות לביתם לקראת המעבר לחטיבה העליונה.

הורים לילדה בכיתה ד' , פנו אלינו להיוועצות לקראת דיון חוזר, של שלוש שנים בועדת ההשמה. הילדה לומדת בכיתה מיוחדת בבי"ס רגיל, כיתה שפתית. מאז היותה בגן, התגלו אצלה קשיים בשפה ובתקשורת, אובחנה בזמנו כילדה עם עכוב שפתי ולמדה בגן מיוחד ובכיתה עם דגש על התפתחות השפה. הילדה התקדמה יפה וסגרה את כל הפערים מבחינת השפה. ההורים , במיוחד האב נוטים להעבירה לכיתה רגילה, מחנכת הכיתה והצוות המטפל בבית הספר נחושים בדעתם להשאירה במסגרת המיוחדת. קלינאית התקשורת ממליצה להעבירה לכיתה רגילה. באבחון העדכני שנעשה התגלה כי הקשיים של הילדה ממוקדים בבעיית תקשורת והיא אובחנה כילדה עם PDD בתפקוד גבוה.

מיקוד הנתונים המהווים רקע להיוועצות:

* התלבטות לגבי השארותה של הילדה במסגרת הנוכחית- כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל

* חילוקי דעות עם המחנכת ומנהל בית הספר

* חילוקי דעות עם בת הזוג

* התלבטות האם לספר על האבחנה החדשה שהתקבלה באבחון העדכני

משמעות האבחנה העדכנית

הגדרת המטרות לטווח הקצר והרחוק

* התלבטות האם לדחות את מועד ועדת ההשמה כדי להיות מגובשים יותר וכיצד יש לעשות זאת

ההיוועצות התמקדה בנקודות הבאות:

* מידע על עמדת ילדתם ורצונותיה

*מידע על התקדמות ילדתם במסגרת הנוכחית בהשוואה לנקודת ההתחלה

* הבנת עמדת כל הצדדים למרות חילוקי הדעות

* משמעות האבחנה החדשה

* משמעות השקיפות בדיאלוג

* בדיקת החלופות: יתרונותיהן וההתאמות הנדרשות בכל אחת מהן

* בחינת הצורך באבחון נוסף לקבלת מידע על תחומי החוזק והיכולות האקדמיות של התלמיד

* הכנת הנקודות המשמעותיות לדיון בועדת ההשמה

בהמשך למפגש ההורים החליטו כי :

* ההורים החליטו לערוך אבחון דידקטי להשלמת המידע שיש בידיהם ועל סמך זה לבקש את דחיית הדיון בועדת ההשמה למועד מאוחר יותר, כך שיהיו בידם נתונים נוספים

* בזמן זה יוכלו לבחון את יתרונותיה של המסגרת העתידית- בית ספר בשכונתם

* יוכלו לעקוב אחר התקדמות ילדתם

* יאפשרו לילדתם להשתלב ולהשתתף בפעילויות אחר הצהריים באזור מגוריה, כהכנה להשתלבותה בשכונה.

הורים פנו כדי להיעזר בעת מעבר בנם מכיתה ו' לכיתה ז' במקביל למעבר מגורי המשפחה לישוב אחר בסביבה.

הבן למד בבי"ס קטן באחד הקיבוצים המרוחק מאזור מגוריו, ועם המעבר לכיתה ז' התעוררה דילמה, האם כדאי שימשיך עם חבריו לתיכון האזורי, או ישתלב בחטיבת ביניים עירונית באזור מגוריו?

ההורים, שהישגים לימודיים חשובים מאוד בעיניהם, הביעו חשש מהמעבר בשל קשיי למידה מובהקים של ילדם בנוסף למעבר לסביבה חדשה שאינה מוכרת להם. הם ציינו שהילד רוצה חברים כמו לאחיו הגדול המקובל בקרב בני גילו.

ההיוועצות כללה

1. שיחה על רצונו של הנער בחברים בסביבתו הקרובה כמו לאחיו הגדול.

2. הדיסוננס בין ציפיות ההורים להישגים לימודיים, לבין קשיים אובייקטיביים של הנער על פי האבחונים המקצועיים.

3. חשש ההורים מביה"ס העירוני והקושי לבחור בין שתי חטיבות הביניים ביישוב.

בהמשך למפגש ההורים החליטו כי:

1. מטרתם העיקרית בשנה הראשונה היא לעבור לבנם לבנות שייכות חברתית במקום המגורים החדש. ולכן הבן ילמד בחט"ב הקרובה לביתו כשהם מראש מנמיכים ציפיותיהם להישגים לימודיים גבוהים בשנה הקרובה.

2. ההורים יעזרו לבן להשתלב בתנועת הנוער המקומית על מנת להרחיב את אפשרויות החברות במקום החדש.

3. ההורים החליטו להיפגש עם צוות ביה"ס החדש, לשתף אותם בהחלטם, ולבקש בנית תוכנית מותאמת לתלמיד, מתוך הבנה ששייכות חברתית תהווה בסיס טוב למימוש יכולותיו אינטלקטואליות בהמשך.

אם מודאגת ביקשה להיעזר, לאחר אבחון TOVA של ילדתה בכתה ב'. האם הרגישה מבולבלת מאחר והילדה הופנתה בשל קשיי ריכוז והישגים נמוכים ביותר בשיעורי החשבון, אך התוצאות הראו שאין לה שום בעיה.

ההיוועצות כללה

1. שיחה עם הילדה על מנת להכיר את עולה ולהבין מה קורה לה בשיעורי חשבון לעומת שאר מקצועות הלימוד בהם היא מצליחה ללא קושי.

2. שיחה עם האב שכלל לא הבין מה רוצים מילדה מלאת שמחת חיים המוקפת חברות כל הזמן.

3. שיחת הבהרה על מהלך ההתנהלות בבית סביב הבעיה בחשבון.

בשיחה עם הילדה נפרשה תמונה בה בזמן השיעור בכיתה, היא מעסיקה את עצמה בדברים אחרים מאחר ובבית האם מלמדת אותה חשבון כשעוזרת לה בהכנת שיעורי הבית.

לשאלה " האם בעצם אמא היא המורה לחשבון שלך?" ענתה בחיוך רחב "כן, אבל גם החברה שלי ככה. "

בתום השיחה ההורים החליטו:

1. ההורים יפנו לביה"ס ויבקשו שהילדה תשלים את הפערים בעזרת מורה מקצועית להוראה מתקנת בחשבון.

2. ההורים יעזרו לילדה להבין את מחויבותה להקשיב בזמן השיעור בכיתה תוך

בנית תוכנית חיזוקים קוגניטיבית התנהגותית.

3. האם תמצא נושא אחר על מנת לבלות ביחידות עם בתה.

אם חד הורית נסערת פרשה לפנינו השתלשלות אירועים, שבסופה הגיעה למבוי סתום עם כלל צוות בית הספר בה לומד בנה בכיתה ג'. בשיחת טלפון לפני הפגישה, הסתבר שהאם מתכננת לצרף אליה חברה פסיכולוגית שתדבר במקומה. בסוף הפגישה יצאה האם מחוזקת ומועצמת כך שהרגישה בטוחה לנהל את התהליך בעצמה.

תאור הבעיה:

ביה"ס החל תהליך לקראת הפניית בנה לועדת השמה, ללא שיתופה. 

הדילמה שהתחבטה בה האם והעלתה -  האם זה צורך אמיתי של בנה או תוצאה של מערכת היחסים הקשה שנוצרה בינה לבין המחנכת ומנהלת בית הספר?

לאור נתוני האבחונים השונים וברור האפשרויות, האם הביעה רצון להשאירו במסגרת הרגילה אך חששה שלא יקשיבו לה עוד. 

הדרכנו את האם וביחד עימה יצרנו מיפוי של הצעדים הנדרשים כדי להגיע להידברות טובה ויעילה עם אנשי המקצוע . בין היתר הוצע לאם לבקש פגישה עם מנהלת ביה"ס וצוותה באמצעות מכתב שישלח בפקס, כשהיא מתקשרת לבדוק שהוא אכן היגיע ליעדו. 

במהלך השיחה, עזרנו לאם להעלות על כתב את הדברים שברצונה להביע על מנת שהיא תוביל את השיחה ,  כמו כן הדגשנו את חשיבות רישום מהלך השיחה כפרוטוקול, שניתן לצלם ולתת למנהלת ביה"ס בסיום הפגישה, וזאת על מנת להבטיח שיחות המשך על בסיס משותף עם צוות ביה"ס.

שיחת מעקב:

בשיחת המעקב  האם סיפרה, כי "הפטנטים" אכן עבדו והיא הצליחה להביא את צוות ביה"ס להשאיר את בנה בכיתה הרגילה תוך מציאת מענים מותאמים לקשייו בתחום הכתיבה ובתחום החברתי.