השירותים שלנו

ועדות ההשמה והשילוב מהוות צמתים חשובים בתהליך החינוכי. ההכנה לקראתם תשפיע על איכות ההחלטות שתתקבלנה.  עבודת המחקר של כרמלה עסקה בחקר תהליכי קבלת החלטות בצוותים רב מקצועיים. לכם ההורים מקום מרכזי ומשמעותי במעמד הדיון ובהליך קבלת ההחלטות. הוועדות לסוגיהן אמורות להוות עבורכם מעמד להיוועצות ולהשפעה. אתם תוכלו לנווט לדיאלוג משמעותי.

 המכון מציע:

מפגש הכנה לקראת דיונים במעמד ועדות הפועלות מתוקף חוק החינוך המיוחד: ועדות השמה, ועדות שילוב וועדות ערר .

מטבע הדברים , מעמד הדיונים, לא פעם, טעון מאוד, לאור גודל האחריות המונחת על הכף. המכון מציע פרמטרים חשובים להתייחסות כך שמעמד זה יפעל בכפוף לסטנדרטים גבוהים שישפיעו על איכות הדיון ואיכות ההחלטות המתקבלות בו.  תוכלו לעיין בקובץ המצורף טבלת איכות הדיון.

ההכנה לקראת הדיון יש בה כדי להשפיע על איכותו ומיקודו בצרכים החינוכיים של הילד. לכן חשוב מאוד להורים להצטייד בכל המידע, להתכונן ולהכין שאלות לאנשי המקצוע, להציג בפניהם את עמדתם, עמדת ילדם והלבטויותיהם.

לעיתים ההתנהלות מלווה בתסכולים ובכעסים- אנו נציע לכם דרכים אפקטיביות לניהול הקונפליקטים ולתעול הכעסים הנלווים, כך שתוכלו להשתתף בדיון מתוך שליטה ויכולת לנווט לקראת החלטה מיטבית.

במערכת החינוך יש רצף של  שרותים ופתרונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. לכל סוג מסגרת חינוכית ייחודיות משלה.

במערכת הרווחה והבריאות יש שרותים ייחודיים להם.

במסגרת ההרצאות והסדנאות תינתן התייחסות לאוכלוסיות של הורים, אנשי מקצוע ובוגרים עם צרכים מיוחדים.

מעברים משמעותיים במערכת החינוך:

המעבר בגיל 3 למערכת החינוך הוא צומת ראשונה משמעותית ביותר.

צמתים במעברים בתוך שלבי הגן והמעבר מהגן לביה"ס היסודי.

התלבטויות במעברים בין בי"ס יסודי לחט"ב- ובהמשך לחטיבה עליונה

נקודות חשיבה לקראת המעבר ממערכת החינוך להשתלבות בקהילה

סדרת מפגשים להורים ולאנשי מקצוע בנושאים כגון:

חשופים בצריח- הדיאלוג בין ההורים לאנשי המקצוע

פרמטרים להערכת איכות דיון

מודלים לקבלת החלטות

שיתוף תלמידים והורים בתהליכים חינוכיים

מיומנויות בעבודת צוות, טיפוח שיתוף פעולה וקבלת החלטות בצוות רב תחומי

סינגור עצמי והעצמה

סדרת מפגשים לבוגרים עם צרכים מיוחדים:

טיפוח הערכה עצמית

קבלת החלטות למימוש איכות חיים

טיפוח מיומנויות תקשורת במצבים שונים בחיים

זכאות למימוש עיקרון ההשתתפות

• השתתפות פעילה-פרואקטיבית לקראת הפניות לוועדות שילוב, השמה וערר עפ"י חוק החינוך המיוחד
• השתתפות פעילה- פרואקטיבית במעמד הדיונים בוועדות אלה
• השתתפות פעילה של הורים ותלמידים בהכנת תל"א ותח"י- תוכניות לימודים ייחודיות
• קבלת סוגי המסמכים וחוות הדעת המקצועיות הקשורים לילד והזכות להחליט למי להראותם
• קבלת העתקי הפרוטוקולים של כל הדיונים שהתקיימו בעניינו של ילדך.
• זכאי לערער על החלטות הועדות שהתקיימו בנוגע לילדך

שרותי חינוך מיוחדים

• במסגרות של החינוך המיוחד : חינוך חינם מגיל 3 ועד גיל 21
• במסגרות של החינוך הרגיל זכאות להשלב בתוכנית השילוב ולקבל עבור ילדך תוכנית חינוכית יחידנית
• הסעות למסגרות החינוך המיוחד: גן לחינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד, כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל
• לימודים בחופשות במסגרות של החינוך המיוחד

 הוועצות לקראת הדיון בועדת ההשמה:

התלבטות לגבי השארותו של הילד במסגרת הנוכחית- כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל לקראת ועדת ההשמה שנערכת אחת לשלוש שנים

חילוקי דעות עם המחנכת ומנהל בית הספר

חילוקי דעות עם בן הזוג

התלבטות האם לספר על האבחנה החדשה שהתקבלה באבחון העדכני

התלבטות האם לדחות את מועד ועדת ההשמה כדי להיות מגובשים יותר וכיצד יש לעשות זאת.

מהלך ההיוועצות כלל:

מידע על ההסטוריה החינוכית של התלמיד- המסגרות בהן למד

מידע על התקדמותו של התלמיד במסגרת הנוכחית

מידע על עמדתו של התלמיד ורצונותי

הבנת עמדת כל הצדדים למרות חילוקי הדעות

משמעות האבחנה החדשה

משמעות השקיפות בדיאלוג

בדיקת החלופות: יתרונותיהן וההתאמות הנדרשות בכל אחת מהן

בחינת הצורך באבחון נוסף לקבלת מידע על תחומי החוזק והיכולות האקדמיות של התלמיד

הכנת הנקודות המשמעותיות לדיון בועדת ההשמה.

ההחלטה:

ההורים החליטו לערוך אבחון דידקטי להשלמת המידע שיש בידיהם ועל סמך זה לבקש את דחיית הדיון בועדת ההשמה למועד מאוחר יותר, כך שיהיו בידם נתונים נוספים

בזמן זה יוכלו לבחון את יתרונותיה של המסגרת העתידית- בית ספר בשכונתם

יוכלו לעקוב אחר התקדמות ילדם

לשלבו בפעילויות אחר הצהריים כהכנה להשתלבותו בשכונה.

תחום החינוך המיוחד, כמו גם אחרים כגון חינוך בכלל ובריאות, מעוגן בחקיקה.

חוק החינוך המיוחד שנחקק ב-1988 עיגן בתוכו את הזכות והזכאות לילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים במערכת החינוך לקבל שרותי חינוך מורחבים ומיוחדים החל מגיל 3 ועד לגיל 21.

חוק זה עבר גילגולים ותוספות ,כשביניהם שינויים סמנטיים המעידים על תפיסה חדשה המשתקפת בשינוי הגדרת הילד הזכאי לחינוך מיוחד מ"ילד חריג" ל" ילד עם צרכים מיוחדים", והוספת החובה לזמן את הילד לועדות זכאות ואפיון והשילוב, כדי שיוכל להשמיע את עמדתו, ובכך לממש את זכותו להשתתף בהחלטות הנוגעות לחייו. דוגמא נוספת היא תיקון סעיף 7 (א1) בפרק ג': "אבחון והשמה", המאפשר להורים המבקשים שילדם ילמד במוסד לחינוך מיוחד לקבל זכאות לחינוך מיוחד ללא צורך בועדת השמה.

תיקון משמעותי נוסף הוא תיקון 7 לחוק חינוך מיוחד - הוספת פרק ד(1) : " שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה". המסדיר באופן חד משמעי, את הזכאות לשרותי חינוך מיוחד, גם לילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים ומשולבים במערכת החינוך הרגילה (גן רגיל וכיתה רגילה לאורך כל שנות לימודיו במערכת החינוך).

מטבע הדברים, כיוון שאנו עוסקים בנושא עם רגישות גבוהה בעל היבטים חברתיים, חינוכיים, רפואיים, כלכליים וערכיים (סדר כתיבתם אינו מעיד על ההררכיה בחשיבותם) , נושא זה יישאר תמיד על במת השיח הציבורי, וטוב שכך.

הדינמיקה של יישום חוק החינוך המיוחד, יצרה שינויים מהותיים בתפיסת בתפיסת ההורים כחלק מהתהליך החינוכי. מעורבות ההורים בקבלת ההחלטות מהווה בסיס מרכזי לתהליך היישום ואיכותו. ה"קול" ההורי מהווה ערוץ מידע קריטי עבור אנשי המקצוע.

חשוב להדגיש כי החלטות שמתקבלות מיושמות בראש ובראשונה על ידי ההורים שהם מהווים את המעגל העוטף , התומך והמרכזי של ילדם. שיתוף פעולה מצידם מהווה מרכיב בעל חשיבות רבה להצלחת הטיפול בתלמיד.

תרבות עבודה זו של שיתוף ההורים והתלמיד בתהליך החינוכי, מהווה שינוי תפיסה של אורח חיים במערכת החינוך ובמהות הקשר שלה עם המערכת המשפחתית. מעורבות ההורים בתהליך החינוכי, מלווה לפעמים במחלוקות שהן חלק בלתי נפרד מתרבות של שיתוף פעולה, לפיה גם אי הסכמה מהווה מנוף לפיתרונות יצירתיים. עיקרון זה יעיל כשמקבלים את כלל הברזל, ששיתוף פעולה אינו מאפשר פרבילגיה של שבירת כילים וכיפופי ידיים.

החינוך בכלל, והחינוך המיוחד בפרט ,מהווים נושאים ייחודיים המלווים בדילמות ובהתלבטויות, שלא כמו מדע מדוייק שיש לו פתרון אחד אולטימטיבי , כל החלטה בנושא קביעת סוג המסגרת החינוכית המתאימה, או טיב התוכנית היחודית, או ההתאמות הנדרשות לביצוע תוכנית התערבות מכל סוג שהוא, ראוי שתתיחס לגופו של מקרה ותבחן את החלופות המיטביות עבור הילד, כי אין ילד דומה למשנהו, כל אחד הוא עולם ומלואו המוקף עולמות שונים שנושקים לו ומשפיעים עליו.

אי לכך לא פעם מחלוקות בין הורה לאנשי המקצוע במערכת החינוך מביאים את ההורים לידי החלטה להעזר בגורמים משפטיים כדי למצות את מלוא הזכויות ,שהן רבות ומגוונות, של ילדם, המעוגנות בחוק החינוך המיוחד.

העיסוק בנושא החינוך המיוחד, כפי שהובהר לעיל, הוא מרתק ומאתגר במורכבותו ובייחודו.

משפטנים, עורכי דין, מגשרים ומומחים אחרים בתחום המשפט, מטבע הדברים, מתמקדים בעיקר בהיבטים משפטיים.

לפיכך, חשוב להדגיש ,כי לצד בירור ההיבטים המשפטיים, יש הכרח לבחון ולהאיר גם היבטים חינוכיים, על מנת ליצור הרמוניה בין הזכויות המשפטיות המגוונות, לבין הצרכים החינוכיים המיוחדים של כל ילד וילד האמורים להוות בסיס להתנהלותו היום יומית בביה"ס.

הרמוניה זו תבטיח את יכולת ההורה לקבל החלטה מושכלת בעת קבלת החלטות בקשר לילדו במערכת החינוך . ותהווה בסיס למיצוי הזכויות המשפטיות , לצד רווחתו הרגשית והחינוכית של הילד, כך שיצא נשכר מכל ההיבטים.