תיקון 11 לחוק חינוך מיוחד- יולי 2018

תזכיר חוק: 

א. שם החוק המוצע:

חוק חינוך מיוחד (תיקון מס'11)(שינויים ארגוניים בפעולת וועדות על פי החוק), תשע"ח-2108

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

משרד החינוך והרשויות המקומיות צברו במהלך 29 השנים מאז נחקק חוק החינוך המיוחד ניסיון רב בהפעלת וועדות השמה וועדות ערר. התגבשה ההכרה כי יש לערוך רפורמה בהרכב ודרכי פעולת וועדות ההשמה והערר על מנת לשפר את דרכי פעולתן. במסגרת זו הוחלט על ביטול וועדות השילוב, על מנת לרכז את הסמכות להחליט על זכאות לחינוך מיוחד, בוועדה אחת מקצועית, וועדת הזכאות. 

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ברשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, הייתה לתת להורים לילדים עם צרכים מיוחדים את הסמכות לבחור את סוג המסגרת המתאימה לילדיהם. הצעת החוק מיישמת המלצה זו של הועדה הציבורית וקובעת כי לאחר מתן זכאות לחינוך מיוחד, ייבחרו הורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים את סוג המסגרת החינוכית – מוסד לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או שילוב בחינוך הרגיל.

 עיקרי החוק המוצע:

א. קביעת סוג אחד של וועדה שתקבל החלטה על זכאות של ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד. כיום יש 2 סוגי וועדות שיכולות לקבל החלטה על זכאות לחינוך מיוחד וועדת שילוב וועדת השמה. מוצע כי רק וועדת זכאות תוכל לתת זכאות לחינוך מיוחד.

ב. וועדת זכאות תחליט רק על זכאות לחינוך מיוחד. הסמכות שיש היום לוועדת השמה להחליט על סוג המסגרת, תעבור ברוב רובם של המקרים להורי הילד עם הצרכים המיוחדים.

ג. מוצע לשנות את הרכב וועדת זכאות לעומת ההרכב הקיים בחוק של וועדת השמה. יו"ר וועדת זכאות יהיה עובד מקצועי שזה עיסוקו העיקרי על מנת לשפר את מקצועיות וועדת זכאות. קטגוריה של חברים בוועדת השמה שהתברר כי במשך שנים מיעטו להגיע לוועדות, רופאים ועובדים סוציאליים, לא יהיו חברים קבועים בהרכב הוועדה ויתייעצו איתם בהתאם לצורך. 

החוק המוצע מתקן את החוק הקיים ונועד לשפר את הליך קביעת הזכאות לחינוך מיוחד במסגרת החוק הקיים.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה:

ו. השפעת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי:

במסגרת התיקון לחוק תינתן תוספת תקנים למצבת כוח האדם של משרד החינוך, על מנת לעמוד בהקמתן של וועדות הזכאות שבראשן יעמוד נציג המשרד.  

ז. להלן נוסח התיקון המוצע:

תזכיר חוק: 

הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס'11)(שינויים ארגוניים בפעולת וועדות על פי החוק), 

  

תיקון כותרת של פרק ג' 1. בחוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 (להלן: החוק העיקרי), בכותרת של פרק ג' ימחק "אבחון והשמה" ויבוא "אפיון צרכים וזכאות".

תיקון הכותרת של סעיף 5 2 בחוק העיקרי בכותרת של סעיף 5 במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון סעיף 5 3 בחוק העיקרי בסעיף 5 במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון הכותרת של סעיף 6 4 בחוק העיקרי בכותרת של סעיף 6 במקום "השמה" יבוא "זכאות". 

תיקון סעיף 6 5 (א) בחוק העיקרי סעיף 6(א) ימחק ובמקומו יבוא:

"(א) בועדת זכאות יהיו שישה חברים כמפורט להלן:"

   (1) נציג משרד החינוך והוא יהיה יושב הראש;

   (2) מנהל אגף חינוך ברשות המקומית או מי מטעמו; 

   (3) שני מפקחים כוללים של משרד החינוך, אחד מהם מפקח לחינוך מיוחד והמפקח הנוסף מפקח לחינוך הרגיל, או נציגיהם; לומד הילד עם הצרכים המיוחדים במוסד חינוך יהיה אחד המפקחים המפקח על מוסד החינוך בו לומד הילד, או נציגו.

   (4) פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, תשל"ז – 1977,

   (5) הורה לילד עם צרכים מיוחדים שיקבע שר החינוך מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

  (ב) בחוק העיקרי בסעיף 6(ב) במקום "השמה" יבוא "זכאות". ולאחר הסעיף בחוק העיקרי יבוא, "ויהיה בעל קול כפול וזכות וטו בוועדה".

  (ג) בחוק העיקרי לאחר סעיף 6(ב) יתווסף סעיף 6(ג) בנוסח הבא:

"לא יתקיים דיון של וועדת זכאות ללא נוכחות החברים הבאים, יו"ר הוועדה, נציג השלטון המקומי, אחד המפקחים של משרד החינוך ופסיכולוג חינוכי."

תיקון סעיף 7 6 (א) בחוק העיקרי סעיף 7(א) יימחק ובמקומו יבוא:

"וועדת זכאות תקבע את זכאותו של ילד עם צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד בשים לב לרמת התפקוד שלו."

  (ב) בחוק העיקרי סעיף 7(א1) בטל.

  (ג) בחוק העיקרי סעיף 7(ב) יימחק ובמקומו יבוא: "קבעה וועדת זכאות את זכותו של ילד עם צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחד, יבחרו הורי הילד עם הצרכים המיוחדים את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד - מוסד לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד במוסד לחינוך רגיל, או שילוב בכיתה בחינוך הרגיל. רמת תפקוד וסוג המסגרת ישפיעו על סל השירותים שיינתן לתלמיד בהתאם למאפייני המסגרת החינוכית."

  (ד) בחוק העיקרי לאחר סעיף 7(ב) יבוא סעיף 7(ג):

   (1) "(1) הורי הילד עם הצרכים המיוחדים ימסרו את החלטתם בדבר סוג מוסד החינוך שבו ילמד הילד עם הצרכים המיוחדים לוועדת הזכאות בתוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה על הזכאות לחינוך מיוחד". 

   (2) "(2) לא מסרו הורי הילד עם הצרכים המיוחדים את החלטתם כאמור בסעיף קטן (1), בתוך 14 יום, רשאית וועדת הזכאות להחליט על סוג המסגרת המתאימה לילד עם הצרכים המיוחדים ובבואה להחליט, תעניק וועדת הזכאות זכות קדימה ללימודים במוסד לחינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד".

   (3) "(3) סברה וועדת הזכאות כי יש בהחלטת הורי הילד עם הצרכים המיוחדים על סוג המסגרת החינוכית המתאימה לו, חשש ממשי להביא לסיכון של הילד עם הצרכים המיוחדים או של ילדים אחרים, תוכל בתוך 14 יום מיום קבלת החלטת ההורים לפי סעיף קטן (1), להחליט על השמתו של הילד עם הצרכים המיוחדים במסגרת חינוכית מתאימה". 

  (ה) בחוק העיקרי בסעיף 7(ד) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

  (ו) בחוק העיקרי בסעיף 7(ה) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון סעיף 8 7 בחוק העיקרי בסעיף 8 במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון סעיף 9 8 (א) בחוק העיקרי בסעיף 9(א) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

  (ב) בחוק העיקרי לאחר סעיף 9(ב) יבוא סעיף 9(ב1): "הוועדה מוסמכת להזמין, בהתאם לצורך, אנשי מקצוע מתחומים שונים להשתתף בדיוני הוועדה. בין היתר, יכולה הוועדה להזמין רופא מומחה מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות; עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו – 1996, בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים, (להלן – עובד סוציאלי), מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה."

  (ג) בחוק העיקרי סעיף 9(ג) יימחק ובמקומו יבוא:

   (1) דיוני הועדה יירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול ימסר להורים ככל האפשר עם תום הדיון בועדה ובכל מקרה לא יאוחר ממועד מסירת ההחלטה להורים. הפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הועדה הם סודיים. אך מותר על פי החלטת הועדה בכתב להביאם לידיעת אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה; אדם שלידיעתו הובא פרוטוקול או מסמך כאמור חייב בשמירת סודיותם;

   (2) כל מסמך אשר ישמש את הועדה לצורך דיוניה וקבלת ההחלטה יימסר להורים במידת האפשר לפני הדיון בוועדה ובכל מקרה לא יאוחר ממועד מסירת ההחלטה להורים.

   (3) הוועדה מוסמכת לקבל החלטה על חסיון של מסמך שהובא בפניה, וכן של פרוטוקול הדיון, או של חלק ממנו מפני הורי הילד עם הצרכים המיוחדים או כל אדם אחר אם שוכנעה כי המידע הכלול במסמך עלול לסכן את הילד או אדם אחר. החלטה כאמור תהיה מנומקת ותירשם בפרוטוקול.  

  (ג) בחוק העיקרי בסעיף 9(ה) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון סעיף 10 9 (א) בחוק העיקרי בסעיף 10(א) תמחק המילה "מיוחד" ובמקום "השמה" יבוא "זכאות".

  (ב) בחוק העיקרי בסעיף 10(ד) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

תיקון סעיף 11 10 בחוק העיקרי סעיף 11 ימחק ובמקומי יבוא סעיף 11 חדש: "החלטת וועדת זכאות על זכאות לחינוך מיוחד ורמת תפקוד של התלמיד תתקבל ברוב דעות של חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת מארבעה וביניהם: יו"ר הוועדה, נציג הרשות המקומית, פסיכולוג הוועדה ומפקח מטעם משרד החינוך של מוסד החינוך בו לומד התלמיד. סוג המסגרת יקבע על ידי הורי הילד עם הצרכים המיוחדים או בידי וועדת הזכאות בהתאם להוראה בסעיף 7(ג) לחוק."

תיקון סעיף 12 11 (א) בחוק העיקרי בסעיף 12(א) במקום "שבעה" יבוא "שישה". 

  (ב) בחוק העיקרי בסעיף 12(ב):

  (ג) בחוק העיקרי בסוף סעיף 12(ג) יבוא "ויהיה בעל קול כפול בוועדה".

   (1) בחוק העיקרי סעיף 12(ב)(4) ימחק ובמקומו יבוא "מפקח לחינוך רגיל". 

   (2) בחוק העיקרי סעיף 12(ב)(5) יימחק.

תיקון סעיף 13 12 (א) בחוק העיקרי בסעיף 13(א) במקום "השמה" יבוא "זכאות".

  (ב) בחוק העיקרי בסעיף 13(ב) רישא יבוא לאחר הסעיף הקיים: "בהתאם לכללים שייקבעו על ידי שר החינוך, אם נפל פגם בהליך הדיון או קבלת ההחלטה בוועדת זכאות או שמצאה וועדת הערר כי החלטת וועדת הזכאות אינה סבירה:" 

תיקון סעיף 20א 13 בסעיף 20א בחוק העיקרי תמחק הגדרת "תלמיד משולב" ובמקומה יבוא "תלמיד משולב – ילד עם צרכים מיוחדים, הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949 , אשר וועדת זכאות כאמור בסעיף 7(א) החליטה על זכאותו לחינוך מיוחד והוריו בהתאם לסמכותם לפי סעיף 7(ב) או וועדת זכאות בהתאם לסמכותה לפי סעיף 7(ג) החליטו על לימודיו מסגרת שילוב במוסד חינוך רגיל.

ביטול סעיף 20ד. 13 בחוק העיקרי סעיף 20ד, בטל.

ביטול סעיף 20ה. 14 בחוק העיקרי סעיף 20ה, בטל.

תיקון סעיף 20ז. בחוק העיקרי סעיף 20ז(א)(2) במקום "השילוב" יבוא "הזכאות"

הוספת סעיף 20ט. 15 בחוק העיקרי לאחר סעיף 20ח. יבוא סעיף 20ט. – "משרד החינוך יפרסם הנחיות למנהל מוסד חינוך על אופן ניצול משאבים עבור תלמידים משולבים".

 

דברי הסבר

משרד החינוך והרשויות המקומיות צברו במהלך 29 השנים מאז נחקק חוק החינוך המיוחד ניסיון רב בהפעלת וועדות השמה וועדות ערר. התגבשה ההכרה כי יש לערוך רפורמה בהרכב ודרכי פעולת וועדות ההשמה והערר על מנת לשפר את דרכי פעולתן. במסגרת זו הוחלט על ביטול וועדות השילוב, על מנת לרכז את הסמכות להחליט על זכאות לחינוך מיוחד, בוועדה אחת מקצועית, וועדת הזכאות. 

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ברשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, הייתה לתת להורים לילדים עם צרכים מיוחדים את הסמכות לבחור את סוג המסגרת המתאימה לילדיהם. הצעת החוק מיישמת המלצה זו של הועדה הציבורית וקובעת כי לאחר מתן זכאות לחינוך מיוחד, ייבחרו הורי התלמיד עם הצרכים המיוחדים את סוג המסגרת החינוכית – מוסד לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או שילוב בחינוך הרגיל.

סעיף 1 מוצע לתקן את הכותרת של פרק ג' על מנת לשקף את השינוי בסמכות של הוועדה אשר תקבע את הזכאות של הילד עם צרכים לחינוך מיוחד, כאשר ההחלטה על סוג המסגרת היא של הורי הילד.

סעיף 2 מוצע לשנות את שמה של הוועדה המחליטה על זכאות לחינוך מיוחד מוועדת השמה לוועדת זכאות. השינוי משקף כאמור לעיל את השינוי בסמכות העיקרית של הוועדה. הסמכות העיקרית להחליט על הזכאות לחינוך מיוחד. ההחלטה על בחירת סוג המסגרת שהיום היא בידי וועדת ההשמה, תעבור להורים, לבד ממקרים מיוחדים כמפורט להלן.

סעיף 3 מוצע לשנות את שמה הקיים של הוועדה המחליטה על זכאות לחינוך מיוחד ולקבוע את שמה – וועדת זכאות.

סעיף 4 מוצע כאמור לשנות את שמה של הוועדה המחליטה על זכאות לחינוך מיוחד ולקבוע את שמה וועדת זכאות.

סעיף 5 מוצע לקבוע לוועדת זכאות הרכב שונה מההרכב לפי החוק הקיים של וועדת ההשמה. בראשות הוועדה יעמוד עובד מקצועי של משרד החינוך אשר זה יהיה תפקידו העיקרי. כמו כן במידה והתלמיד לומד כבר במערכת החינוך אחד המפקחים שישתתפו בוועדה יהיה המפקח של בית הספר בו לומד התלמיד. למפקח זה, קשר משמעותי יותר עם המסגרת החינוכית בה לומד התלמיד ויכול לתרום ידע משמעותי לדיון בוועדה. 

הניסיון בהפעלת וועדות השמה מלמד כי ברוב הגדול של הדיונים לא השתתפו חברי הוועדה, העובד הסוציאלי והרופא. לפיכך, מוצע שעובד סוציאלי ורופא לא יהיו חברים קבועים בוועדה ובמידת הצורך יוזמנו לדיון כגורם מייעץ.

יושב ראש הוועדה יהיה כאמור עובד מקצועי עם ניסיון בתחום החינוך המיוחד. מוצע לחזק את מעמדו בוועדה ע"י מתן קול כפול וזכות ווטו. 

סעיף 6 מוצע לקבוע כי וועדת הזכאות שתחליף את וועדת ההשמה תקבע רק את זכאותו של הילד לחינוך מיוחד. הסמכות לקבוע את סוג המסגרת המתאים לילד עם צרכים מיוחדים תעבור להורי הילד עם הצרכים המיוחדים. יש בכך לשקף את התפיסה המקובלת היום כי ההורים עליהם האחריות לטובת הילד ומירב המידע ביחס לצרכיו, יקבלו את ההחלטה בדבר סוג המסגרת המתאימה עבורו. השינוי המוצע לחוק, מיישם בחקיקה את אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ברשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר.

מקום בו ההורים אינם מקבלים את ההחלטה בפרק הזמן הסביר, 14 יום, ובשל הצורך לשבץ את הילד ולקבל החלטות נגזרות על פתיחת מסגרות מתאימות, תעבור הסמכות להחליט לוועדת הזכאות.

כמו כן, מוצע כי במקרים בהם יש חשש כי בחירת ההורים בסוג המסגרת תיצור חשש ממשי לסיכון של הילד עם הצרכים המיוחדים, או של ילדים אחרים, תוכל וועדת ההשמה להתערב בהחלטת ההורים ולשנות את סוג המסגרת. יש בכך כדי להבטיח איזון ראוי בין הרצון לתת להורים את זכות הבחירה בסוג המסגרת, לבין החובה לשמור על שלומו של הילד עם הצרכים המיוחדים ועל שלומם של ילדים אחרים.

סעיף 7 מוצע, כאמור לעיל, לשנות את שמה של הוועדה המקבלת החלטות על זכאות לחינוך מיוחד לוועדת זכאות.

סעיף 8 מוצע כאמור להוסיף הוראה המאפשרת לזמן לדיוני הוועדה אנשי מקצוע שונים וביניהם עובד סוציאלי ורופא מומחה. החוק הקיים קובע כי בכל וועדת השמה יהיו חברים עובד סוציאלי ורופא. הניסיון שנצבר בהפעלת וועדות השמה מלמד כי עובדים סוציאליים ורופאים אינם מגיעים לדיוני הוועדה, אלא במקרים נדירים. צורך ממשי לקבל עמדה מקצועית בתחום הרפואי והסוציאלי מתעורר במסגרת דיוני וועדה, רק לעיתים נדירות. לפיכך, מוצע כי הרכב הוועדה לא יכלול עובד סוציאלי ורופא ואלה יוזמנו לוועדה בעת הצורך כמו גם בעלי מקצוע נוספים אתם תבקש הוועדה להתייעץ.

מפרשנות ההוראה הקיימת בחוק חינוך מיוחד ביחס לסודיות פרוטוקול הדיון בוועדת השמה, ניתן להבין כי הפרוטוקול חסוי גם בפני הורי הילד עם הצרכים המיוחדים. מוצע לקבוע הוראה כי ככלל המסמכים בפני וועדת זכאות ופרוטוקול הדיון בוועדה אינם חסויים בפני ההורים. יש לאפשר להורים לקבל את מירב המידע ביחס לילד, לצרכיו ולתהליכים החיוניים, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות בעניינו ולחזק את הקשר שבין מערכת החינוך להורים לטובת הילד. 

סעיף 9 מוצע לשנות את סעיף 10 בחוק העיקרי הקובע מועדים מחייבים לדיון חוזר בוועדת זכאות, כך שיחול, לא רק על מנהל מוסד לחינוך מיוחד, אלא גם על מנהל מוסד רגיל. הנימוק לשינוי בשל הביטול של וועדות השילוב הבית ספריות. משרד החינוך סבור כי ראוי שעניינו של כל תלמיד בעל צרכים מיוחדים, ידון בוועדת זכאות שהיא וועדה מקצועית המרכזת את הדיון במתן זכאות לחינוך מיוחד. 

סעיף 10 מוצע לקבוע הרכב מינימלי של וועדת זכאות לצורך קבלת החלטה. ההרכב המינימלי כולל את יו"ר הוועדה, נציג הרשות המקומית, פסיכולוג הוועדה ומפקח מטעם משרד החינוך של מוסד החינוך בו לומד התלמיד. עמדת גורמי המקצוע במשרד החינוך כי אלה הגורמים שחיוני שישתתפו בקבלת ההחלטה, כדי להבטיח את איכותה. מוצע לקבוע הרכב מינימלי ולא לחייב את השתתפות כל חברי הוועדה, כדי לצמצם את הסיכון לביטול דיונים בשל היעדרות אחד מחברי הוועדה. 

סעיף 11 מוצע לתקן את החוק הקיים ולשנות את הרכב הוועדה, כך שלא יכללו בו עובד סוציאלי ורופא. הניסיון מהפעלת וועדות ערר במשרד החינוך מלמד כי חברי וועדות ערר, עובד סוציאלי ורופא, ממעטים להגיע לדיוני הוועדה. ככל שתידרש וועדת הערר היא תוכל להתייעץ עם עובדים סוציאליים ורופאים בהתאם לצורך. מוצע להוסיף לוועדת הערר נציג שהוא מפקח חינוך רגיל. גורם בעל מומחיות בחינוך רגיל יוכל לקדם את השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. 

סעיף 12 מוצע להבהיר את גדר הסמכויות של וועדת הערר בדיון בערר על החלטות וועדת זכאות. וועדת ערר תוכל להתערב בהחלטות וועדת השמה במקרים של פגם בהליך הדיון וכן במקרים בהם מצאה כי החלטת וועדת הזכאות בלתי סבירה. 

סעיף 13 מוצע לבטל את סעיף 20ד בחוק העיקרי ובכך לבטל את וועדות השילוב הבית ספריות ולרכז את הסמכות לתת זכאות לחינוך מיוחד בוועדת זכאות. וועדת הזכאות תהיה גורם מרכזי מקצועי שיקבע את הזכאות לחינוך מיוחד ביחס לכל תלמידי מערכת החינוך. משרד החינוך סבור כי גורמי המקצוע בוועדות זכאות, הם בעלי יכולות ורמה מקצועית מתאימה לקבלת ההחלטה הרת גורל על זכאות לחינוך מיוחד. הדיון בתוך בית הספר צריך להיות ביחס לדרכים המתאימות ליישם את החלטת וועדת הזכאות על זכאות לחינוך מיוחד והחלטת ההורים על סוג המסגרת המתאים לתלמיד.

סעיף 14 מוצע לבטל את סעיף 20ה. שעניינו סמכות הערר על וועדת השילוב שכן מוצע לבטל את וועדות השילוב.

סעיף 15 מוצע להוסיף הוראה שתסמיך את משרד החינוך לפרסם הנחיות למנהלי בתי הספר על אופן ניצול תקציבים עבור תלמידים משולבים. באופן זה יינתנו כלים למנהלי בית הספר כיצד לנצל בצורה מיטבית את התקציבים עבור התלמידים המשולבים.