מחקרים ומאמרים
מחקרים ומאמרים
מיקומם של ההורים בתוכנית העבודה בחינוך המיוחד
עיבוד: ד"ר כרמלה איגל
על בסיס המאמר
?WHAT DO I KNOW
PARENTAL POSITIONING IN SPECIAL EDUCATION
(Erin McClosky , 2010)
• הספרות שמכוונת להדריך את השתתפות ההורים בחינוך המיוחד לרוב מתייחסת להורים כאל חברי צוות מרכזיים הקריטיים לתכנון, עיצוב וביצוע התוכנית הטובה ביותר עבור בנם.
• למרות זאת, יכולים להיות פערים רבים בין המידע שמנסה לכוון את ההורים לבין החוויות שלהם בפועל.
• חקר מקרה
• המאמר מספר את הסיפור של שרי, נייט וריי, שעם קביעת הנוירולוג הם הפכו להיות חלק מקהילת החינוך המיוחד.
• הידיעה שיש ילד עם צרכים מיוחדים משנה את התפקוד ההורי, וההורה נאלץ להתמודד בתוך מערכות שונות (חינוך, רפואה, פסיכולוגיה, מול בית הספר ומול הרופאים)
• מעבר לכך, השינוי בלהיות הורה לילד בעל צרכים מיוחדים מאלץ את ההורים לבחון מחדש את תפקידם כהורים, מורים, וכסנגורים של הילד.
• איסוף נתונים
• המחקר התחיל ב- 2006 וסיים ב – 2009.
• במשך 3 שנים מקלוסקי נכנסה לגן של ריי ועשתה תצפיות על ריי והקלטות של הפגישות בגן. כמו כן, היו ראיינות עם שרי בנפרד.
• מגבלת המחקר: המחקר נעשה סביב ילד אחד. הפוקוס היה על ריי, הכיתה שלו, המורים ומטפלים שלו וכמובן החוויות של אמא שלו.
• http://www.youtube.com/watch?v=A6fcIqUHz8Q&feature=relatedסרטון מצוייר
• https://www.youtube.com/watch?v=d44wPE9azXk
• ישיבת הכנת IEP לתלמיד עם לקות שמיעה
• מטרת המאמר
• המאמר חוקר את החוויות של שרי במו"מ בתחומים הרפואיים, החינוכיים והטיפוליים שנוצרים כאשר ילד הופך להיות חלק מהמערכת של החינוך המיוחד
• המאמר מציג כיצד ההורים ממקמים את עצמם ו/או ממוקמים באינטראקציות שלהם עם מורים, מטפלים, רופאים ומנהלי בית ספר, סביב תוכנית הלימודים ותוכניות הטיפול של בנם.
• בעבודה של שיטה מחקר איכותני ובהסתמכות על תיאורית המיקום positioning theory, מקלוסקי מראה אמא של ילד עם אוטיזם, מתמודדת עם מערכות שונות בקשר לבנה.
• תיאורית המיקום מאפשרת לבדוק כיצד נוצרים יחסים ומתפתחים לאורך זמן, כיצד מבינים אותם השותפים לתהליך וכיצד ומדוע הם משתנים ((Harre & Van Langenhove,1999.
• תיאוריה זו יוצרת קונטקסט שבו ניתן להבין כיצד השותפים למשולש ההדרכה הבינו את תפקידיהם ואת תחומי האחריות שלהם כמו גם את המושג "מורה טוב".
• מהי תיאוריית המיקום?
• Positioning theory
• תיאורית המיקום מאפשרת לבחון כיצד נוצרים יחסים ומתפתחים לאורך זמן, כיצד מבינים אותם השותפים לתהליך וכיצד הם משתנים.
• באינטרקציה בין השותפים נבנה קו סיפורי שלכל אחד יש בו תפקיד, קווי הסיפור נחשפים בתהליך שבו המשתתפים ממקמים את עצמם וממוקמים על ידי האחרים.
• במהלך האינטראקציות תפקידי המשתתפים משתנים, ובעקבותיהם משתנות משמעויות האירועים והגדרות העצמי והזולת.
• תיאוריית המיקום מאפשרת לנו להבנות את מערכות היחסים והאינטראקציות בין ההורים, המטפלים והרופאים, ואת חלוקת התפקידים ביניהם.
•
מיקום רפלקסיבי
• המיקום הרפלקסיבי מאפשר למשתתף למקם את עצמו בתוך המערכת, ודרך כך לקבוע את המטרות אותן הוא רוצה להשיג ואת דרכי פעולתו.
• מצד אחד שרי יכולה למקם עצמה כחלק פעיל מהצוות אשר מביע את דעתו, רעיונותיו והסתייגותו, מצד שני היא גם יכולה לבחור למקם את עצמה מול הצוות החינוכי כאם מודאגת השואלת שאלות רבות או כאם פאסיבית ולא מתערבת.
• שרי בוחרת למקם את עצמה כחברת צוות חשובה ומשמעותית, מעצם היותה בעלת ידע משמעותי וחשוב על בנה, ומעצם יכולתה לעקוב בצורה אינטנסיבית ועקבית אחרי ההתקדמות של בנה. למעשה, היא בוחרת לקחת על עצמה תפקיד פעיל ומשתתף בכל הנוגע לבנה.
• שלוש מערכות שונות:
רופאים, מורים ותארפסטים
• שרי, אמא של ריי, נחקרת ע"י מקלוסקי בעמדות שונות שהיא לוקחת על עצמה כאשר היא באינטראקסיות עם רופאים, מורים, ותארפיסטים.
• לפי מקלוסקי, שרי דוגמא לתפארת על איך הורה משתמש עם משאבים בהצלחה בכדי להתמודד באינטראקסיות של כל השותפים.
• חשוב לציין שגם המורים והתראפסטים קיבלו בחיוב ועודדו את ה REFLEXIVE POSITION של שרי . זה לא נכון לגביי הרופא.
• אינטראקציה עם המורים:
• שרי לא מחכה שהמורים יציגו את הנתונים על ריי, שרי מתחילה את הפגישה עם המידע החשוב שיש לה להציג ואיך הבן שלה מתקדם.
• שרי משחקת תפקיד מאוד אקטיבי. היא שואלת הרבה שאלות ובונה תוכניות חדשות לבנה על בסיס התשובות והערות של המורים.
• התפקיד של שרי במסגרת נקרא REFLEXIVE POSITION
• מיקום אינטראקטיבי
• המיקום האינטראקטיבי הוא בעצם החיבור בין הפרט לשאר יחסי הכוחות בתוך המערכת.
• צוות בית הספר מקבל את עמדתה של שרי כאמא מעורבת והם מאמצים את הדעות שלה. לעומת זאת, כאשר היא מגיעה לנירולוג היא חשה שהיא צריכה לנהל משא ומתן על הדעות שלה, ועל מה שלפי דעתה הכי נכון עבור בנה, היות והוא נוטה לא להתייחס לעמדתה.
• שרי ממקמת את עצמה כמשתתפת פעילה וכחברת צוות חינוכי, אך עם זאת, היא מזהה ומבינה שלמרות ההצלחה בתחום החינוכי, ישנם פעמים בהם היא ממוקמת בדרך שלא בשליטתה, במיוחד מול רופאים ובוועדות עם מומחים. שם, היא ממוקמת רק כאמא של ריי.
•
אינטראקציה עם התרפיסט:
• אצל התרפיסט שרי לוקחת עמדה מאוד אקטיבית. היא לא מחכה שהמדינה תתן לבנה תרפיסט אלא היא מראיינת אנשים ובוחרת בעצמה את התרפיסט הכי מתאים שיעבוד הכי טוב עם בנה.
• היא חיפשה "קליק."
• למרות שהיא בחרה את התרפיסט היא שמה את עצמה בתפקיד של אמא ומאפשרת ופתוחה לביקורת של התרפיסט .
•
אינטראקציה עם הרופא:
• האינטראקציה עם הרופא היה אתגר בשביל שרי. כאן, היא הייתה חייבת לעשות משא-ומתן עם הרופא. הרופא לא קיבל את הפילוסופיה של רופא אחר מפני שהיתה לו גישה אחרת וחשב שהפילוסופיה של הרופא לא תקפה.
• במקום להרגיש מתוסכלת ומאוכזבת, שרי לא ביטלה את הפילוסופיה של הרופא רק בגלל שלרופא של ריי היתה גישה אחרת.
• היא הרגישה שהפילוסופיה של הרופא כן יכולה להיות יעילה וחשוב לבנה.
• Positioned up against a wall
• בשתי דוגמאות הבאות, שרי לא היתה אסרטיבית מפני שהיא הרגישה שעמדה אקטיבית עלולה לגרום נזק לבנה. דוגמאות אלו מציגות מצב שהוא מעבר לשליטה שלה.
• REPRESENTATIVES OF SCHOOL DISTRICTS
• במפגשים של נציגים מהעירייה הם נראים כמומחים ושמים את שרי כאמא. המסר מאוד ברור כאן: התפקיד של שרי אימא.
• SPECIAL EDUCATION LEGISLATION
• שיקולים תקציביים- מחייבים את ריי ללכת לגן ממלכתי האורי שלו כי העירייה לא תשלם שרותים בגן פרטי. שרי לא רוצה להביא את זה לבית משפט מפחד שיהיו השלכות לכך במסגרת הלימודים.
• WHAT DOES SHERRY KNOW?
• שרי יודעת כי יש מקומות בהם היא לא יכולה לעשות משא ומתן ולתמוך בתוכנית לימודים אופטימלית לבנה.
• יחד עם זאת:
• שרי יודעת הרבה.
• בגלל שהיא פרו-אקטיבית ומעורבת, היא לוקחת תפקיד מאוד אקטיבי לקדם את בנה.
• היא למדה שיש לה את הכוח להעמיד את עצמה במצבים מורכבים כמו גם בעמידה נגד רופאים.
• Sherry’s story has the potential to help parents, teachers, therapists and doctors understand the importance of paying attention to the positions we take and make available for others.
• דיון
• כמו שהמערכת החינוכית מבינה את הצורך במעורבות הורית, כך גם שרי מבינה את המערכת ואת החשיבות של הקשר בין המערכת לבין ההורים.
• שרי לא רק קוראת את הספרות על להיות הורה לילד בעל צרכים מיוחדים, אלא היא גם משתמשת בספרות מול המערכת על מנת לעזור ולקדם את בנה.
• למעשה, שרי למדה כיצד למקם את עצמה במערכת החינוך המיוחד, וסיפורה הוא בעל פוטנציאל לעזור להורים, מורים, מטפלים ורופאים להבין את החשיבות של לתת תשומת לב לעמדות אותם אנו לוקחים וכיצד אנו מאפשרים גם לאחרים לנקוט עמדה.
• תרומות המחקר
• הסתכלות חדשה על התמיכה של POSITIONING מורים יכולים לזהות במפגשים מצבי המיקום השונים של ההורים ושלהם ולנתב את תגובותיהם ולהחליט לאיזה קולות באמת שומעים ולאיזה עמדות מכיר או לא מכיר בהם.
• גננות שנותנות תמיכה להורים ומעודדים למעורבות ואקטיביות בתוכניות החינוך מיוחד עבור הילד שלהם מכינים בזאת את התשתית לעתיד של תקשורת טובה בבית הספר.
• יישום כבוד האדם באמצעות חופש הביטוי- לכבד את ההורים ע"י האזנה והקשבה לסיפורים שלהם. להכליל את קולם בתוך מערך התוכנית החינוכית!
• סיכום והמלצות
• שרי הצליחה להשתלב כהורה פעיל במערכת, עם זאת למשפחות רבות אין את הידע החברתי והתרבותי כדי למקם עצמם מול מורים, רופאים ובעלי תפקידים אחרים במערכת.
• הדרכת הורים – קבוצות לעזרה עצמית- הורים בעלי יכולת יכולים לעזור להורים אחרים. להנגיש להורים את המידע והידע הרלוונטי.
• סובלנות ומודעות לאיך מדברים עם ההורים, וע"י כך לעודד את ההורים לשתף עימם פעולה
• שיתוף הפעולה עם ההורים יהיה אמיתי וכנה. באופן אקטיבי בטיפול ובקידום המטרות החינוכיות והטיפוליות של הילד.
כלי הערכה לבדיקת איכות הדיון וקבלת החלטות בצוות רב מקצועי - בוועדות ההשמה/זכאות הפועלות מתוקף חוק החינוך המיוחד, ד"ר כרמלה איגל
נושא השמתו החינוכית של תלמיד בעל צרכים חינוכיים מיוחדים, שילובו בכתות רגילות או הפרדתו למסגרות מיוחדות וזכאותו לחינוך מיוחד מעסיק הורים, מחנכים, תלמידים וכן את קובעי המדיניות בארץ ובעולם. נושא זה הוא בעל היבטים מוסריים, חינוכיים, משפטיים וכלכליים (איגל, 2006).
קרא עוד >כלי להערכת איכות הדיון- מתוך עבודת הדוקטורט/ ד"ר כרמלה איגל
הדיון בוועדות זכאות וועדות של צוותים מקצועיים בעניינו של תלמיד הוא משמעותי ביותר להמשך דרכו החינוכית של התלמיד ולביסוס יחסי אמון ושיתוף פעולה עם משפחתו. להלן פרמטרים שנמצאו חשובים ביותר בהשפעתם על איכות דיונים מסוג זה:
ניהול זמן הדיון
עמידה בלוח זמנים
משך דיון
תכנון זימונים
נוכחות והשתתפות נוכחות והשתתפות חברי ועדה
מידת השתתפות ( משתתפים שדיברו בפועל )
נוכחות והשתתפות מוזמנים (מוזמנים שדברו בפועל)
השתתפות תלמיד
היעדרות הורים מחנכת, פסיכו' ביה"ס
רלוונטיות מוזמנים
כמות השתתפות הורים (השתתפות בפועל- דיברו בדיון)
דינאמיות (הכנסת והוצאת משתתפים רלוונטיים לנקודת זמן הדיון)
ארגון וניהול הדיון : פתיחת הדיון (פתיחה על ידי יו"ר)
הצגת חברי ועדה להורים
הצגת מטרת הדיון
התייחסות לזכויות הורים
ניהול דיון (על ידי היו"ר)
חלוקת זמן התבטאות (מידת חלוקת זמן ההתבטאות לכל המשתתפים)
גמישות הדיון ( גיוון בתכנים )
מיקוד בבעיה
מהלך הדיון- התייחסות למשתתפים : מידת הקשבה והתייחסות
לנציג הורים
שטף דיווח אנשי מקצוע (בלי קטיעת דברי כל אחד משלושת אנשי המקצוע )
העלאת דילמות וטיפול במחלוקות ( חילוקי דעות וקונפליקטים )
התייחסות לחוות דעת מקצועית ומסמכים
המשך דיון למרות שחסרים מסמכים
הפסקת הדיון כי חסרים מסמכים
מידת התייחסות למסמכים השונים
התייחסות להורים ולתלמיד מידת ההקשבה להורים (או לנציג מטעמם),
מידת ההקשבה לתלמיד
מידת מעורבות הורים ייצוג לעמדת ההורים
ייצוג עמדת תלמיד
שאילת שאלות
מיקוד בצורכי התלמיד
התייחסות לנקודות חוזק
דיווח על תחומי תפקוד (דיווח על פחות משלושה תחומי תפקוד)
הצגת חלופות
דיווח אפיון חריגות
זכות השימוע להורים בנוכחות חברי ועדה בלבד
מעמד קבלת החלטה
איכות מילוי חלקי הפרוטוקול
התנהגות חריגה
שינוי דעה
תנאים פיזיים : תנאי ישיבה
תנאי מיזוג
כיבוד ושתיה קלים
מיקום הדיון
ככל שנקפיד על דיון מכובד המושתת על ערכים של כבוד האדם, חופש ביטוי וצניעות נצליח להגיע למערכת יחסים של שיתוף פעולה עם המשפחה, התלמיד ואנשי המקצוע המעורבים בתוכניות ההתערבות .
השתתפות הורים בתהליך חינוכי - פנים רבות לה
הנחת היסוד של מאמר זה היא, כי שיתוף הורים במידע מאפשר פיתוח יחסי אמון ושיתוף פעולה בינם לבין מערכת החינוך ואנשי המקצוע באשר הם
הנחת היסוד של מאמר זה היא, כי שיתוף הורים במידע מאפשר פיתוח יחסי אמון ושיתוף פעולה בינם לבין מערכת החינוך ואנשי המקצוע באשר הם. אחד התנאים החשובים לקיום שיתוף פעולה הוא שיתוף כל הגורמים המעורבים בתהליך במידע ובידע מירביים.
למידע יש עוצמה, המאפשרת לכל פרט לפעול ממקום משמעותי ופרואקטיבי כדי לקדם ולהשפיע על התהליכים הנבנים או המתקיימים מהזווית המיוחדת שלו.
מקומם של ההורים בתהליך החינוכי ובתוכניות ההתערבות שנבנית לילדם, וסוג היחסים והקשר בינם לבין אנשי המקצוע, הוא נושא המקבל התייחסויות ופרשנויות שונות. אי לכך במסגרת הדיון על סוג ואיכות היחסים בין ההורים ומערכת החינוך, חשוב להגדיר מראש את התפקיד המיועד להורים בתכנית הטיפולית . האם מדובר בציפייה להשתתפות פעילה של ההורים בתוכנית של ילדם, או רק בשיתופם בתהליך הנבנה ומבוצע על ידי אנשי המקצוע? לסוגיה זו פנים רבות.
המושגים המתוארים להלן הם מתוך כלי אבחון בהם משתמשים אנשי המקצוע ומשמעותם בתחומי התפקוד השונים. מידע זה הוצג בכנס שהתקיים בסאן פרציסקו, במרכז התמיכה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. נושא המפגש היה הכרת תהליכי בניית תוכנית לימודים אישית בהתייחסות למסמכים שמתארים את האבחנות שנתנו לילדים בתהליך ההערכה ע"י אנשי המקצוע השונים. הצגת המידע על מושגים שונים המופיעים באבחונים השונים בפני ההורים מהווה עבורם מפתח להבנת תהליך האבחון של ילדם וההערכות הנגזרות ממערך האבחונים השונים. מידע זה מאפשר להורים לבסס את מעמדם כשותפים פרו-אקטיביים בבניית התהליך החינוכי. באופן זה ההורים מתקבלים גם על ידי אנשי המקצוע כמקור מידע חיוני לצורך ההערכות ובניית תוכניות התערבות חינוכיות וטיפוליות עבור ילדם
קרא עוד >
מושגים מתוך האבחונים וחוות הדעת שמקבלים ההורים:
על תהליכי למידה : אבחונים ומשמעויותיהם
כישורי שפה
תהליך/ כישור הגדרה אבחונים הנותנים אינפורמציה
חשיבה/אינטליגנציה היכולת לחשיבה מופשטת, פתרון בעיות ולמתן הסברים
יכולת מילולית-
שימוש בתהליכי חשיבה הנשענים על שפה מילולית
יכולת בלתי מילולית-
היכולת להשתמש בתהליכי חשיבה אשר אינם נשענים באופן ראשוני על השפה המילולית
קליטת שפה מילולית -
היכולת להבין שפה מדוברת בסביבה
התבטאות בשפה מילולית - היכולת להביע רעיונות ומידע באמצעות דיבור
קליטת שפה בלתי מילולית-
היכולת לקבלת משמעות מתמונות תנועות הבעות פנים, ולהבין מצבים חברתיים ללא רמזים מילוליים
התבטאות בשפה בלתי מילולית-
היכולת לבטא משמעות באמצעות ג'סטות, הבעות פנים וציורים
כישורים שמיעתיים
הבחנה שמיעתית- היכולת לזהות דמיון ושוני בין צלילי דיבור
אבחנה/אנליזה שמיעתית - היכולת לפרק מילה להברות ו/או לזהות צלילי אותיות
הרכבה/סינתזה שמיעתית-היכולת לחבר צלילי אותיות ו/או הברות למילה (ערבול צלילים)
זיכרון שמיעתי מיידי- היכולת ליזכור אינפורמציה שהושמעה (ללא איחסון)
זיכרון שמיעתי לטווח קצר-
היכולת לזכור ובהמשך להיזכר בחומר שהושמע לפני זמן קצר
זיכרון שמיעתי לטווח ארוך-
היכולת לזכור ולהיזכר בחומר שהושמע לפני מספר חודשים או שנים
כישורים חזותיים
הבחנה חזותית
היכולת לזהות דמיון והבדלים בגירויים חזותיים (סמלים, תמונות, דגמים)
אבחנה/אנליזה חזותית
היכולת לזהות חלקים בגירוי חזותי ולהפריד בין דמות לרקע
אנליזה/סינתזה חזותית
היכולת לזהות חלקים של גירוי חזותי ולהרכיבם לשלם
זיכרון חזותי מיידיהיכולת ליזכור אינפורמציה חזותית שנראתה כרגע
(ללא איחסון)
זיכרון לטווח קצר
היכולת לזכור ובהמשך להיזכר בחומר שנראה לפני זמן קצר
זכרון חזותי לטווח ארוך
היכולת ליזכור ולהיזכר בחומר שנראה לפני מספר חודשים או שנים
התמצאות חזותית במרחב
היכולת לקלוט יחסים במרחב כולל הגוף עצמו ביחס לסביבה.
היכולת לארגן ולתרגם יחסים במרחב במצב דו מימדי כגון בהעתקה, כתיבה או קריאה
סריקה חזותית היכולת לבחון חומר חזותי באופן שיטתי ומאורגן
כישורים מוטוריים
תאום מוטוריקה עדינההיכולת לשלוט בתנועות השרירים העדינים כגון בכתיבה, ציור וגזירה
תאום מוטוריקה עדינה - דיבור
היכולת לתאם תנועות לטובת היגוי ודיבור
הבחנה תחושתית תנועתית היכולת לזהות ולתרגם מידע הנקלט באמצעות החושים והתנועות
השתתפות ומעורבות הורים ותלמידים בתוכניות ייחודיות ד"ר כרמלה איגל
הצלחת התלמיד בלימודיו תלויה במידה רבה באיכות הדיאלוג בין ההורים לאנשי המקצוע, כמו גם בהשתתפותו ובמעורבותו בבניית תוכניות הלימודים עבורו, הבנת המטרות ודרכי השגתן. ככל שמעורבותו תגדל כן תועצם אחריותו להתקדמותו ולהשגת המטרות.
קרא עוד >
תהליך ההכרה בזכאות תלמידים לחינוך מיוחד - מושגים והדגשים ד"ר כרמלה איגל
הגדרת תלמיד עם צרכים מיוחדים נשענת על אבחנות של אנשי מקצוע. לכל אבחנה יש את הגורם המקצועי הקביל.הגדרת הגורמים הקבילים נעשתה ע"י צוות בין משרדי שכלל את נציגי משרדי הממשלה הבאים: משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה השרות הפסיכולוגי החינוכי והייעוצי.
קרא עוד >